קרוב מאוד לצומת להבים, בשכנות עם רהט ועל קרקע של המועצה האזורית "בני שמעון" קורם עור וגידים אזור תעסוקה חדש. מי שיגיע לצומת להבים-רהט ויביט ימינה (אם הוא בא מצפון לדרום) יוכל להבחין בשטח המעובד, במספר כבישים שנסללו ובצינורות שהוטמנו לצורך הקמתו של אזור התעסוקה.
לא בכדי קם אזור התעסוקה בין שלוש הרשויות המצוינות למעלה. מדובר בשותפות עסקית.
רוצים מספרים? בבקשה! בני שמעון 39%, רהט - 44% ולהבים - 17%. אזור התעשייה מתפרס על פני 2000 דונם, בנוסף להקצאה של 270 דונם לבית חולים שני בנגב ו-70 דונם למכללה המיועדת לקום באזור. עד היום הושקעו בפרויקט חשוב זה, אשר אמור להוות משולש תעשייתי עיקרי בנגב, 15.5 מיליון ש"ח מתקציב המדינה. התקציב, שיגיע בסך הכל ל-19 מיליון ₪, הוקצה מהמשרד לפיתוח הנגב והגלילמשרד התמ"ת והרשויות השותפות.
דרור קרואני, מנהל היחידה לתכנון ופיתוח כלכלי במועצה האזורית בני שמעון, מספר: "עיקר השיווק הוא למפעלים ממרכז הארץ ומפעלים חדשים. אין בכוונתנו ליצור תחרות בתוך האזור. גייסנו מיליון וחצי שקל להקמתה של מינהלת אזור התעשייה, בניהולו של חגי אופק. המנהלת הוקמה לצורך קידום ההקמה והשווק של אזור התעסוקה, חשיבה אסטרטגית ופתרון של מכשולים בדרכם של היזמים החדשים.
כבר עתה הגישו מספר מפעלים בקשות למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבל אישורים להעברתם לאזור התעסוקה. בשלב זה תרה המנהלת בעיקר אחר מפעלים תעשייתיים. בשלב השני יימכרו מגרשים באמצעות מכרזים של מנהל מקרקעי ישראל גם לעסקים שאינם יצרניים.
אלי לוי, ראש המועצה המקומית להבים, מספר מה הם המדדים להצלחתו של אזור התעשייה המשותף:
"שיתוף הפעולה בין שלוש הרשויות, שאחת מהן באה מההתיישבות העובדת, לשנייה יש כוח עבודה מקצועי ובלתי מקצועי והשלישית בעלת צביון כפרי ועירוני, הוא המתכון להצלחה.
גורם שני להצלחה הוא סמיכותו של אזור התעשייה לכביש 6, מסילת הרכבת ותחנת הרכבת, הנמצאת מעבר לכביש. בשל כל הגורמים שציינתי, זה יכול להיות אחד המקומות האטרקטיביים והמושכים ביותר בנגב.
אם כן, מה הבעיה?
לצערי, השלטון המרכזי אינו משנס מותניים לקידום העניין. אני רוצה להאמין ששר התמ"ת הנוכחי יפעל למען שיתוף פעולה של האוכלוסייה הבדואית והיהודית, כדי ליצור אזור תעסוקה בפריפריה. אני מקווה, שאנשים בעלי השפעה באזור יתרמו ולא יכשילו את עבודתו של השר לקידום הרעיון.
פאיז אבו סהיבאן, ראש עיריית רהט, מספר על המדדים שלו להצלחה:
"מכנה משותף בין שכנים יכול למנף ולמזער את האבטלה. זו פעילות ראשונה משותפת לשכנים ודוגמה חיה לדו קיום. אני מקווה, שגם הממשלה תדע להשקיע. בסך הכל, אני מרוצה מקצב ההתקדמות. עלינו, כראשי ערים, להזמין את היזמים ולתת להם קרדיט.
- במה יתרום אזור התעשייה לרהט?
לצמצומו של שיעור האבטלה הגבוה, המגיע ל-22% ומתוך זה כ-60% נשים.
סיגל, מורן, ראש מועצת בני שמעון:
" הרעיון להקמת אזור התעסוקה בלהבים, או בשמו החדש "עידן הנגב", החל להתגלגל לפני למעלה מ-12 שנה במועצה האזורית בני שמעון, מתוך רצון להרחיב את היצע התעסוקה באזור וכמובן, לייצר הכנסה נוספת למועצה.
ראש המועצה הקודם, משה פאול, ודרור קרואני, מנהל היחידה לתכנון ופיתוח כלכלי, פעלו נמרצות לאישור התוכניות ולקידום התקציבים לעבודות הפיתוח.
מתוך תפיסה של היתרונות הגלומים בשותפויות אזוריות, תפיסה שפאול הוביל בתחומים רבים במועצה ולמרות שכל השטח נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית בני שמעון, הציעה המועצה לעיריית רהט ולמועצה המקומית להבים, להיות שותפות באזור התעסוקה הגובל בתחומן.
על בסיס ההסכם בין הרשויות, הוקמה מנהלת משותפת, שבה חברים שלושת ראשי הרשויות, הפועלים בשיתוף פעולה מלא. המנהלת מטפלת בכל הנושאים הקשורים לקידום האזור.
לצערנו, תהליכים מעין אלה לוקחים במדינת ישראל שנים רבות, אך בשעה טובה, ולאחר מאמצים רבים של כל השותפים, החלו לפני כשנה עבודות הפיתוח באזור התעסוקה.
בכל התוכניות שנכתבו בשנים האחרונות על פרויקטים אסטרטגיים בנגב, הוגדר אזור התעסוקה כפרויקט אסטרטגי וחשוב, שעשוי לחולל שינוי אמיתי באזור.
למרות הקשיים הביורוקרטיים והתקציביים, העומדים בפנינו בכל פעם מחדש, אין לי ספק שאזור התעסוקה "עידן הנגב" הוא כבר בגדר עובדה קיימת ואם לא יהיו עיכובים נוספים, אני מקווה שבחודשים הקרובים נזכה לראות את תחילת הקמתם של המפעלים הראשונים, שיספקו תעסוקה לתושבים רבים באזור.