מוקד המועצה: 08-6257900

מרץ 2020

הורים למתבגרים בשגרת הקורונה

שגרת החירום שנכפתה עלינו בעקבות מגיפת הקורונה, וההחמרה בהנחיות ליציאה מהבית הביאו לשינויים משמעותיים באורח החיים. השהות הממושכת בבתים מכניסה את כולנו ל"סיר לחץ", ולעתים קרובות מורגש המתח ביתר שאת מול הילדים המתבגרים.

למה קשה יותר לבני הנוער?

גיל ההתבגרות הוא תקופה מורכבת גם בשגרה – בני הנוער עוברים שינויים גופניים ומנטליים מהירים. תקופה זו מתאפיינת בהתרחקות הדרגתית מהמשפחה לטובת עיסוק אינטנסיבי בעניינים חברתיים, במיניות ואהבה ובגיבוש זהות. המתבגרים כועסים, מורדים ורבים עם ההורים. זהו חלק טבעי מתהליך יצירת  זהות ומהווה תרגול חשוב של היכולת להתנהל באסרטיביות ובעצמאות. שגרת הקורונה עשויה להעצים את הקונפליקטים כיוון שבני הנוער סגורים בבית, והמשפחה היא ה״קהל״ היחיד שניתן להתאמן מולו.

הקצנה של רגשות– גיל ההתבגרות מאופיין בהקצנה של רגשות ובהתייחסות לאירועים קטנים – כגדולים. בני הנוער מתמודדים עם מגוון אירועים ושינויים בחייהם: בחינות הבגרות, הגיוס הקרב, לימודי נהיגה ועוד. קיומם של אלה ואחרים מוטל כרגע בספק. העתיד נראה מעורפל, דבר המעורר חשש, אכזבה, כעס, ועלול להחוות בעוצמות גבוהות מתמיד.

הדרישה לבידוד חברתי היא קשה במיוחד – גיל ההתבגרות מתאפיין במושקעות רבה בזירה החברתית, שהופכת למרכז החיים. בתקופה שקבוצת השווים הינה משמעותית ביותר, הנחיית הבידוד החברתי קשה במיוחד. במצב כיום, הקשרים החברתיים אפשריים רק באמצעים מקוונים שהם מטבעם מאפשרים אינטראקציה מוגבלת ואינם מתאימים לכל אחד. חלק מהמתבגרים עסוקים במציאת קבוצת השתייכות, משימה שהופכת להיות קשה יותר בתנאים אלו.

אגוצנטריות וקושי לקבל הנחיות מלמעלה – גיל ההתבגרות מאופיין באגוצנטריות – במיקוד בעצמי. הרגשות בתקופה זו נחווים בעוצמות גבוהות והחוויות האישיות נחוות כגורליות. חלקם מתקשים לראות את עצמם, או את בני משפחתם, כחשופים לסכנה שאינה מוחשית ועסוקים יותר בתסכול המוחשי שנוצר בשל ההנחיות, ומתקשים לקבל את הצורך בשינויים הנכפים עליהם.

חיפוש אחר מפלט – במצבים של חוסר ודאות ותחושת מחנק, מתבגרים מחפשים מפלט במפגשים חברתיים. לצערנו, חלקם מפיגים את המתח בשתיית אלכוהול ובעישון. בימים האחרונים מגיעים דיווחים על בני נוער המתכנסים בגינות ובפארקים ושותים אלכוהול/מעשנים. התנהגות זו בעייתית בשגרה, אך היא מטרידה פי כמה כשמדובר בתקופת חירום שבה ההתכנסות אסורה, ועלולה לסכן אותם ואת מי שבא עימם במגע.

מה כדאי לעשות?

השגחה הורית – ההשגחה ההורית חשובה בימים אלו עוד יותר מאשר בשגרה, גם כדי לשמור על בריאות כולנו וגם כדי לתת תחושת החזקה והכלה למתבגרים.

הסבירו את הרציונל – רצוי להסביר למתבגרים את הרציונל שבמגבלות שהוטלו. בני הנוער כמעט שאינם חשופים לתחלואה קשה, אך יש בכוחם לשאת ולהעביר את הנגיף לאוכלוסיות פגיעות יותר. זה הזמן לגלות סולידריות ואחריות כלפי הקהילה, ובעיקר כלפי האוכלוסייה המבוגרת.

גלו אמפתיה לקושי – למרות שהם לא היחידים שקשה להם, נסו לראות את החוויה מנקודת מבטם. פעמים רבות הם מרגישים שאינם מובנים למבוגרים בסביבתם, והצורך למרוד גובר. הבנה אמיתית וניסיון כן "להיכנס לנעליהם" יכולים לקרב, ובכך גם לגייס לשיתוף פעולה.

אפשרו להביע רגשות שליליים ותסכול – אפשרו הבעת מגוון רגשות, גם פחות נעימים. המסר שההורים לא נבהלים ויכולים לשאת רגשות ככעס ותסכול, משרה ביטחון.

נסו לראות את הכעס בנפרד מהילד ולשקף לו בחזרה – "המצב מכעיס", "הדרישות מתסכלות", "הקורונה הזאת באמת מקשה על כולנו.." .

אפשרו להם זמן לעצמם – זוהי הזדמנות עבור כולנו ליהנות מבילוי זמן עם המשפחה באופן שאינו מתאפשר בדרך כלל בשגרת החיים. יחד עם זאת, אפשרו למתבגרים גם זמן לעצמם ועיסוק בתחומים המסבים להם הנאה ורגיעה.

עודדו שמירה על קשר עם בני הגיל באמצעים שונים – בטלפון, באמצעות הרשתות החברתיות, במפגשי וידאו דרך הווטסאפ, זום או כל תוכנה אחרת. חשוב לזכור כי שיחה דרך וידאו אינה מתאימה לכל אחד ולכן חשוב לא להפעיל לחץ בנושא.

מתן תפקידים – חישבו ביחד על תפקידים מתאימים לבוגרים שאינם קשורים רק בשמירה  על האחים או סידור הבית, כמו: לארגן אלבום תמונות, אחריות על הטכנולוגיה במשפחה, עזרה לבני משפחה מבוגרים בקניות, פעילות משפחתית יומית.

חזקו את ילדיכם – בזמן המשותף בבית, שימו לב גם לדברים הקטנים ביותר, שבחו וחזקו אותם על הנאה משיחה או דיון, יחס לאחים, טלפון לסבא וסבתא וכל יוזמה מבורכת.

מה לא מומלץ?

לא מומלץ להשתמש באיומים והפחדות – המצב מעורר חרדה ממילא.

לא מומלץ לכעוס ולהיכנס למעגל שיח שלילי, משפטים כמו: "אתה כועס מדי, תפסיק כבר להוציא את התסכול עליי", "אם לא תקשיב לי אקח את הטלפון" –  יגבירו את התסכול של שני הצדדים.

סימנים מדאיגים אצל מתבגרים גם בימי קורונה:

  1. העדר תקשורת חברתית גם דרך אמצעים מקוונים.
  2. התנהגות מופנמת מאד או מוחצנת מאד, מעבר לרגיל. כגון: כעס מופגן שאינו אופייני, או מנגד, הסתגרות בלתי אופיינית.
  3. שינויים משמעותיים בהרגלי האכילה והשינה – חוסר תיאבון או אכילת יתר, קשיי שינה או שינה מרובה.
  4. אלימות מכל סוג: אלימות מילולית, השפלה, אלימות פיזית ועוד.
  5. איבוד עניין בסביבה ובחיים.

 

עם החזרה לשגרה רוב המתבגרים יחזרו לתפקוד מלא במהרה. יחד עם זאת אין צורך לחכות עם השאלות ליום שאחרי, זה יכול לקחת עוד זמן…    

השירות הפסיכולוגי בבני שמעון מאפשר הדרכת הורים, ושיחות עם נערים ונערות בטלפון או באמצעות וידיאו – דרך תוכנת זום, ללא עלות!

ניתן לפנות לתיאום שיחה דרך הוואטסאפ  – למאיה גולן מזכירת השפ"ח  בטלפון  0547917559 או במייל – mayag@bns.org.il  .

ניתן כמובן להיעזר במנהלי החינוך החברתי ביישובים להפעלת בני הנוער ביוזמות ושאלות.

 

באיחולי בריאות ותקווה לחזרה מהירה לשגרה,                                                                      

צוות השירות הפסיכולוגי החינוכי בני שמעון