מוקד המועצה: 08-6257900

כיצד לרוץ למרחקים ארוכים בצל עננת הקורונה?

ומה קורה כשפוגשים בדרך חולה מאומת?

בשבועות האחרונים חזרנו לשגרה בצורה הדרגתית, החל מפתיחת בתי הספר והחנויות ולאחרונה גם מקומות הבילוי והמסעדות. עם החזרה לשגרה בצל נגיף הקורונה, נחשפנו שוב לתחלואה, לשינויים במסגרות הפועלות ולסגירה של בית ספר באופן זמני. כתוצאה מכך, התגברה תחושת אי-הוודאות. אי-ודאות היא חלק בלתי נפרד מחיינו גם בשגרה, אך תקופה הקורונה העצימה אותה, בשל החשש והדאגה המלווים לכך. מה מאפיין את התקופה הנוכחית ומה ניתן לעשות כדי לסייע לנו ולקרובים לנו?

מציאת איים של ודאות – במצבי אי-ודאות, חשוב לחפש איים של ודאות, המהווים עוגן עבורנו. התפקיד שלנו כהורים, כאחים, כילדים של… התפקיד שלנו בעבודה, בוועד, בקהילה – כל אלה ואחרים מסייעים לנו להחזיר לחיינו שליטה ולכוון אותם לפעילויות יומיומיות, המאפשרות עשייה ולא רק עיסוק בנגיף הקורונה. דאגו לעוגנים שלכם, לאיי משמעות ולרגעים שבהם אתם יכולים להתמלא.

"ברל'ה, ברל'ה, צא החוצה" – ריצה למרחקים ארוכים ללא נקודת סיום ברורה משפיעה על הורים וילדים כאחד. במצבים כאלה עלולים להתגלות סימנים המופיעים בשגרה מתמשכת של חירום, כמו סימני עייפות ושחיקה, עלייה במצבי קונפליקט ובתחושת כעס, ירידה במוטיבציה ללמידה או לעבודה, סימני עצבות ודאגה. אלה תופעות נורמליות למצב חירום מתמשך ויחד עם זאת, חשוב לשים לב לעוצמת הקשיים ולהיקפם. הקורונה וההנחיות לריחוק חברתי גורמים לעיתים לתופעה שנקראת "השתבללות" (כניסה לקונכייה) – מצב שבו אנשים מתכנסים בתוך עצמם ובתוך ביתם. במצבים כאלה, אנשים וילדים זקוקים יותר מתמיד לפעולה אקטיבית ולהושטת יד, על מנת לסייע להם לצאת מהם.  לכל אדם יש גורמי חוסן, המסייעים לו לתפקד במצבי לחץ. לעיתים יש לסייע לאדם לחזור לכוחותיו. גלו חמלה, תמכו והציעו עזרה, בדקו באופן יזום מה יסייע והפנו לעזרה במקרה הצורך.

ים – יבשה – יבשושה (ימשה) – זוכרים את המשחק "ים יבשה"? זהו משחק שיכול להמחיש את המצב שבו אנו נמצאים עכשיו. במשחק יש שלושה מצבים: מצב המשקף את הסגר בתקופת גל הקורונה, מצב המשקף את החיים הקודמים ומצב נוסף – מצב ביניים, שבו רגל אחת בים ורגל שנייה ביבשה –  יבשושה או ימשה. שלב זה מציין את מה שקורה עכשיו. חזרנו לשגרה עם הגבלות והנחיות, עדיין לא חזרנו למצב החופשי שהיה קודם לכן ויש עננה שמרחפת מעלינו. חשוב לנהל שיח על שלב המעבר, על חשיבות השמירה על ההנחיות כדי לשמור על בריאותנו ובריאות הסביבה שלנו ועל אחריות אישית וקהילתית כערך משפחתי.

מפגש עם חולה מאומת – במהלך החזרה לשגרה בימי קורונה קיים חשש שנפגוש אנשים שבדיעבד ייבדקו ויתגלו כחולי קורונה. אין ספק, שהידיעה על מפגש עם חולה מאומת עלולה לעורר לחץ וחרדה, תסכול ודאגה.  במקרים כאלה חשוב לקבל מידע עדכני ולעקוב אחר ההנחיות של משרד הבריאות לגבי הצורך בבדיקה ובבידוד ביתי. הבידוד הביתי הוא לרוב מניעתי,  אורכו יכול להשתנות בהתאם למידע שבידי משרד הבריאות ולתוצאות הבדיקה האישית. המילה "בידוד" עלולה לעורר חרדה. חשוב להסביר לילדים ברוגע מהי המשמעות של בידוד ביתי, עם מי יוכלו להיות והיכן. הדגישו כי בידוד אין משמעו בדידות!. חשוב לתת מידע על תסמיני המגיפה ולהדגיש כי רוב הילדים אינם מפתחים תסמינים קשים ואינם זקוקים להתערבות רפואית. עודדו את הילדים לשמירה על קשרים חברתיים באמצעים מקוונים.

הכנת ילדים לבדיקת קורונה – ההכנה מסייעת להגברת תחושת השליטה ולהפחתת רמת החרדה. חשוב להסביר לילד את תהליך הבדיקה, בהתאם לגילו. ציינו כי איש המקצוע ילבש חליפת מגן לבנה ומסכה, מראה שעלול להבהיל (מומלץ להראות תמונה). הסבירו שיוכנס מקלון (מטוש) לחלל הפה והאף, דבר שעלול להיות לא נעים, אך יעבור במהרה. ספרו לילד מי ילווה אותו לבדיקה, הקשיבו לשאלותיו ולדאגותיו וענו בצורה כנה. תנו מקום למגוון של רגשות ובדקו מה יכול לסייע לו. ההמתנה לתוצאות הבדיקה עלולה גם היא לעורר מתח. הכילו את תחושת אי-הוודאות והעבירו מסר של תקווה.

היו ערניים לתופעות של האשמת הקורבן – מגפת הקורונה מזמנת מצבים שבהם אוכלוסיות ומגזרים שונים, משפחות וילדים, מוצאים את עצמם מותקפים ומואשמים בהפצת המחלה. כשקורה משהו רע, יש נטייה טבעית לחפש אשמים. איש אינו בוחר להיות חולה ובוודאי לא להדביק אחרים. הגורם החשוב ביותר להחלמה, לצד ההיבט הרפואי, הוא תמיכה חברתית. חשוב להפסיק באופן מיידי כל שיח שיש בו האשמת הקורבן, שיימניג ואיומים. הנזק הנפשי שעלול להיגרם מכך הוא עצום. אם מגיע אליכם מידע על תופעה כזו, עדכנו בהקדם את הצוות החינוכי או ישירות את השפ"ח.

ומתי זה ייגמר? זוהי, אכן, שאלת השאלות. לנו, כמבוגרים, קשה מאוד לעמוד מול הילדים כשאין לנו תשובה לשאלה החשובה כל כך, המטרידה את כולנו. חשוב לאמץ גישה אופטימיות ולבחור לראות את ה"יש". חשיבה חיובית מקדמת בריאות נפשית. ניתן לכוון את ההתבוננות לשאלות כמו: מה אנחנו לוקחים מהתקופה הזו? או מה נרצה שיישאר? למשל: מחויבות הדדית, לחכות בסבלנות בתור, שמירה על מרחב אישי, זמן למשפחה הגרעינית, הורדת הקצב, הנאה מהדברים הקטנים הקרובים לנו ועוד. היכולת שהתגלתה בישראל להתמודד עם הנגיף ולטפל בחולים והידיעה שאנשים רבים עוסקים בחיפוש תרופה וחיסון למחלה, מאפשרות לבחור במבט חיובי ולהתחבר לכוחות.

בכל שאלה והתלבטות אתם מוזמנים לפנות לצוות החינוכי, ליועצות ולפסיכולוג של המסגרת. ניתן גם לפנות ישירות לשירות הפסיכולוגי החינוכי – להשאיר הודעה למאיה גולן, מזכירת השפ"ח, בטלפון 08-9911726,  054-7917559 , או במייל – mayag@bns.org.il   

באיחולי בריאות

צוות השירות הפסיכולוגי החינוכי בבני שמעון