מוקד המועצה: 08-6257900

דברים שלא ידעתם על החינוך החברתי בלהב – בנימה אישית

חצי מהחופש הגדול מאחורינו, חודש שלם של חופש ממסגרות, והיד עוד נטויה.

בעבודה אנחנו מוקפים בהורים מתוסכלים, עצבניים, מיואשים, שמחפשים כל היום דרכים להעסיק את הילדים בחודשים הריקים האלה. נדמה שכל מי שיש לו דופק עובר את מבחן הכשירות לשמרטפות מרוב ייאוש.

המשרדים מלאים בילדים מתרוצצים – באים להתלוות להורים ליום כיף בעבודה, ואני חייבת להגיד שכיף זה לא! לא לילדים, לא להורים (ולא לשכניהם לחדר…), אבל מה לא עושים כדי להציל עוד יום עבודה… או לפחות לנסות…

ואנחנו, כמו בתחומים רבים אחרים בחיים, נהנים מהמעטפת המפנקת של הבועה שלנו.

אז חשבתי שנכון לעצור רגע, ולהעריך את מה שקצת הפך מובן מאליו, פשוט כי זה טיבם של דברים נפלאים… (נגיד כמו פחמימות…)

אצלנו, כל יום, הילדים הולכים לבית הילדים, שומרים על שגרה, מאושרים, צמאים לגלות מה הפעילויות שמתוכננות להיום… מרגישים מוגנים, ונחשבים, ואהובים.

הילדים שלי בקבוצת הצעירים שנקראת כחל. צוות של בנות קיבוץ להב שבגרו מתפעל אותם במסירות ובמקצועיות שלא ראיתי כמותה מזה זמן רב. הן מצליחות לתת מענה, חינוכי, פיזי ורגשי לכל ילדה וילד. לשלוח הודעות על כל פעילות – מה להביא לפני, וסיכום מתואר ומצולם של איך היה אחרי. הן גם מוצאות את הזמן להעביר הודעות אישיות עם תמונות של הילדים שלנו מכייפים, עם מילה טובה על התנהגות ראויה לציון לשבח, או עם שיתוף בקושי. יודעות לשים את הגבולות הברורים כשנדרש, ולשחרר כשלא. להטמיע ערכים והתנהגות ראויה חברית, חברתית וקהילתית.

אני עומדת בכל יום מחדש נפעמת מהרוגע שבו אני יכולה לעזוב הכל ולצאת לעבודה (אם מתעלמים לרגע מהכלים בכיור ומהכביסה במכונה). הידיעה שהילדים שלי בידיים הכי טובות, ושטוב להם, היא כל מה שהורה יכול לייחל לו. לצערי אני מרגישה הרבה יותר טוב בחופש מאשר כשהם במסגרת בית הספר…

ופתאום התחוור לי שאולי לא כולם מודעים לפלא הזה שקורה אצלנו – לחינוך החברתי המופלא שהילדים שלנו מקבלים, עד כמה הם שמחים להגיע אליו (בהמוניהם), עד כמה לא מובן מאליו שילדים מכל שכבות הגיל לוקחים חלק מלא בפעילויות האלה, שהם מקבלים כל כך הרבה – תחושת שייכות והזדהות ואהבה למקום בו הם חיים, לסביבה שלהם, אחד לשני.

בעצם רציתי להגיד באופן פומבי ומפרגן ככל שרק ניתן – תודה גדולה!

תודה למיה בראון שמרכזת את החינוך החברתי ועושה עבודה מופלאה, ולכל הצוות המקסים של כחל (ילדי א'-ג') – נוי פס (האלופה!!), ענבר גל, אופיר קטלן, שירה קדם, ולצוות שחף (ד'- ו'), שעוד לא הכרתי אישית, אבל גם זה יקרה בקרוב  – נטלי וליעד, בסיוע מסור של תומר בוחבוט וגל ברכה, ועוד אחרים שהיו שותפים לאורך השנה, וגם כמובן לרון בובליל (כהן) שעושה עבודה מופלאה בפעילויות קיץ מגוונות לשכבות הבוגרות שלנו, שהן כבר אתגר בפני עצמו.

בהחלט (עוד) סיבה לגאווה מקומית.

קרן בנר