08-6257900
בשנים הראשונות מסיבות פורים לא היו שונות מערבי השירה והריקודים הפרועים אלא שנוספו אי אילו תחפושות מאולתרות. במקביל להתפתחות וגידול היישוב החג קיבל דפוסים קבועים. תחילה מסיבות בהן הכל חוייבו להופיע בתחפושת : בנות התגנדרו בגרבי ניילון – ושומו שמיים – אף התאפרו! ובנים יכלו להיות "עירוניים" או שייחים בדואים. בתום המסיבה התקיימה בחירת התחפושת המוצלחת ביותר. במרוצת הזמן התארגנו חבורות שהופיעו על הבמה במערכונים מענייני דיומא, מן האקטואליה הפוליטית או ממחזות מפורסמים. כך זכינו, למשל, בהופעת מקהלת הצבא האדום, בחנוכת המשתנה בקלושמרל, בלהקה אופראית או בריקוד של זורבה היווני. השתתפות הילדים, בנוסף לתהלוכתם העליזה, הוסיפה את מרכיב המגילה שהוצגה עבורם על ידי מחנכים והורים במסיבה נפרדת.
במרוצת השנים, ככל שהיישוב בגר, צמח והשתכללו האמצעים הטכניים, נסבו הנשפים סביב נושא מוגדר: מסביב לעולם בשמונים יום, סרטי הוליווד, הטיסה לחלל ועוד ועוד נושאים כיד הדמיון של המארגנים. אם בראשית כל אחד הצטייד ממלתחתו הוא, מארון הבגדים של סבתא או סבא החיים עמנו, או משאריות שבמחסן הבגדים ("הקומונה" בלשון הקיבוץ הארצי), במרוצת השנים קם מחסן תחפושות לתפארת המשרת קטנים כגדולים.
עם היותנו יישוב קהילתי התווסף עוד מרכיב לציון החג: קריאת מגילת אסתר המסורתית. שני מוקדים שאין ביניהם סתירה: בין שחדר האכילה הופך לארמון בשושן הבירה ולרחבת ריקודים מודרנים והמועדון לחבר לבית תפילה – לפורים יהיה מקום של כבוד בין שאר חגי ישראל אותם גיבשנו ונתנו להם צורה ופירוש משלנו במרוצת 70 שנות קיומה של מועצת בני שמעון…….ועוד לפני כן.
שמואל בונים
משמר הנגב
